בירוקרטיה קפקאית

בירוקרטיה - שלטון המשרד - היא צורה של ניהול משאבי אנוש בחוקים ברורים רשמיים ומוחלטים עם פיקוח רצוף של הביצועים והפקידים שלה.
מצב קפקאי- שתלטנות הפקידים היא מחד ריצוי הפרוטוקולים של הרשות ומאידך שתלטנות בציבור אותו הם אמורים לשרת.
מה שיוצר אבסורד , חוסר תקווה, אימה קיומית ורצון עז למרד.
השבוע נכחתי במפגש מכונן שאירגנה אפרת פניגסון עם פרופ׳ מטיאס דסמוט שבמחקריו הוא גילה שבשנים האחרונות הבירוקרטיה עלתה ל70 אחוז .
את המדינה מנהלים פקידים רבים במשרות אפורות של פרוטוקולים נוקשים עם תיעוד קשוח של כל מה שנדרש מהם.
בעצם רב שוק העבודה במשרות ציבוריות ופרטיות שנאמנות למולך נמצאים בשתלטנות גוברת והולכת מול האזרח וזכויותיו , אין יותר מקרה פרטי התחשבות ,חמלה ,נבוא לקראתך , הכל זה מילוי וי על הפרוטוקולים וסגירת הלב.
הבנקים נאמני מס הכנסה ( לא על שמירת הכסף שלנו), הרופאים נאמני משרד הבריאות ותרופותיו ( לא על הבריאות שלנו), הקבלנים נאמני השילטון העירוני ( לא על הנוחות היופי והמחיר ההגיוני ), והשופטים נאמני החוק ,הההוכחות עם שפה קפקאית מפולפלת שאף אחד לא מבין ( בטח לא על הצדק).
המורים נאמני משרד החינוך ( לא על החינוך ), הצבא והמשטרה נאמני הממשל .מערכת נוקשה של שליטה אבסולוטית.
וככה בעצם נותרנו לבד מנסים רגע להבין מה נהיה כאן שהכל סוגר עלינו שום דבר לא שלנו ובטח לא בעדינו.
ובזמן הזה, נולד בנו ( ברבים וטובים מאיתנו ) הצורך להעיף מאיתנו את הכלא הזה שמצר את צעדינו ואוזק אותנו בכל הוויתינו . כל נסיון להפגין ולמחות הופך לכלי שרת בידי הממשל ושליחיו , את כל האמפתיה שבתוכינו הפכו לבוז מוחלט ולכלי עבורם להמשיך לרדות בנו ובכל מה שאנחנו מאמינים ורוצים ( שלום , שקט, אהבה , נתינה, חברות ויותר) .
נציגינו הפכו לאויבינו ולא נותרה לנו ברירה אלא לחבור זה עם זה ולהחליף את כל מצבי הטופ דאון והבירוקרטיה בקשרים והחלפת משאבים בינינו בכל התחומים ,זה קשה ונראה בלתי הפיך כשעדיין ידינו קשורות אבל כשהולכים בדרך החדשה היא נפתחת בפנינו . והדרך היא עזיבה חד צדדית את הקיים לאט ובטוח עם עזרה של הקהילה שסביבינו שמוכנה ללכת הלאה.
לחזור להיות אנושיים בתוך מערכת רובוטית, התמונה בחסות השיר של פינק פלויד Another brick in the wall