איך שחררתי את הווית הקורבן

כולנו חווינו בווליום נמוך או גבוה את התחושה שמישהו עשה לנו עוול והוא אשם. נשארנו כואבים ומחפשים אמת וצדק ופוחדים לשחרר את הסבל. המוח חוזר בלופ על החוויה ומזין אותה שוב ושוב בהווית הקורבן.
איך משחררים ,לוקחים אחריות ולומדים מהסיטואציה לקח חשוב , ומסיימים אותה ואת העתידה לבא בדמותה.
לכל קורבן יש מקרבן , מישהו שמגיע אליך אנרגתית כדי לקחת את מה שאתה מוכן לתת . אולי זה השיעור שלך בחיים שיגרום לך לצמוח , אולי זה פשוט כוח משיכה בין הפכים ומשלימים.
הכל בחיים שלי זה על לקיחת אחריות אישית על הבריאות,הרווחה, התקשורת, המחשבות, היחסים, הכלכלה והסמכות.
זה אישי וקולקטיבי , איך נתנו לסיטואציה לקרות ? הגעתי למסקנה שנתני מיוזמתי את הכוח,הסמכות והריבונות שלי למישהו אחר שיקח אחריות על חלקים בעצמי , הענקתי והאצלתי את הכוח הזה ממני אליו.
ממש בפיקחון ואפילו באמונה שלמה אמרתי לו קח את זה ממני אתה עושה את זה הרבה יותר טוב ממני . או קח את זה ממני ובתמורה תן לי משהו אחר.
כן הכל קצת יותר עמוק בפסיכולוגיה של רגשות, הטבעות הוריות וחברתיות, מערכת של הררכיה וחוקים של שליטה.
בסוף כדי להשתחרר מהמקום הצודק, התפוס הזה ולהחזיר את הסמכות והאחריות אלי פנימה . למדתי טכניקות שחרור וסליחה לעצמי.
יצירת גבולות בדמיון , יצירת חלל ענק בפנים שמתמלא באור ולכן מצליח לסתום את הסדקים של ההתעוררות מפנים החוצה .
היזכרות בכל מה שנתתי ואני מחזירה אלי, לאט לאט עם התירגול של מדיטציות הנשימה (שדרכם שחררתי) ,האמת נוכחת בעוצמה וכל השאר כבר לא תופס את הפוקוס.
תפסתי את מושכות האחריות והבלעדיות , הריבונות והזכות להתחבר לרבדים ושפות שכבר שכחתי איך משתמשים בהם .
בעידן ההארה שנכנסנו אליו הכוח חוזר לפרט ולקולקטיב , הכל תומך בזה , וגם את, תתחילי לעשות רשימה של המקומות האיכויות והתפקידים שהם חלק חשוב ומהותי בהוויה שלך שהם שלך בלבד , ללא מתווכים , ללא בעלים , ללא סמכויות . קחי אחריות וריבונות על עצמיך, מתובלת באהבה עצמית ואהבת הזולת .
ושם מתחילה יצירה נובעת של האני השלם משתף פעולה עם הקיום דרך עוצמה, סמכות ואחריות שהם שלך בלבד.