לחיות תוך כדי מוות
שנת הנחש הסינית מתחילה השבוע
איך מתתי ואחרי שהייה ממושכת בגוף המתרחב והמתפתח שלי השלתי את עורי והצמחתי עור חדש.
אחרי שעולמי נפל עלי , והאשמתי את כולם במפלתו , נכנסתי לתדר צודק לא צודק , קורבן ומקרבן , כעס, עצב, מלחמה ובריחה .
אני זוכרת את התקופה שהרגשתי את העור שלי חשוף מידי , שרק מערה יכולה להכיל אותי. שחייבת לפתח גבולות חדשים , עור חדש כדי שאוכל לשוב לחיים.
ותוך כדי המסע לחזור לעצמי נחשפתי לכל מיני טכניקות, מדיסון, התבודדות , הגירה , כניסה פנימה , מדיטציות , נשימות והרבה דמיון.
ניסיתי ליצר עולם חדש עבורי כזה שיש בו כנות ,אמת, הרמוניה וחמלה. עולם בלי אלימות , ניצול, שחיתות ועבדות.
כמו ילדים שמדמיינים את העולם שלהם הבועתי מחוץ למשפחה פוגענית.
העולם המטלטל מאלץ אותנו להכנס לתדר החלום שיוצר מציאות תחושתית בעולם החדש שאנחנו בוראים .
עולם שנמצא בינתיים בתדר בדמיון ובתחושה של מי שלא מוכן לחיות בעולם הקיים. שלא מוכן לקבל את הגזרות, חוסר הצדק, האלימות הגואה , והנדסת התודעה . שלא מוכן לציית לכללים שנכפים עליו ולכופף אותו לקופסת שימורים בדמות דגל, אלימות וביחד.
התחושות הפנימיות וההגירה לעולם החדש שאנחנו יוצרים בתודעה שלנו, היא ההצלה שלנו, נשל הישן ויצירת החדש. היוולדות מתוך בחירה של גבול במקום שפוי ומתאים יותר עבורינו , בלתת לו תוקף בתוכינו שהוא הוא העולם שלנו , הבחירה שלנו, האמונה שלנו , החזון שלנו…
וככל שעובר הזמן העולם הזה מתגלה במלוא יופיו , הרמוני ועצום בתדר של בריאה מותאמת אישית.
השדה האנרגתי שלו מכיל כל כך הרבה רבדים ומסה ענפה של יוצרים שגם הם בונים את העולם שלהם באותה צורה , בדמיון או במציאות , שדה אחד ענק של תודעה אנושית חדשה ומתחברת. שמשילה ומתגלמת מחדש.